אופנהיימר - ביקורת סרט

 אופנהיימר

יצירת מופת. נוגע בשלמות. 

"You are the man who gave them the power to destroy themselves"

זה לא סוד שאני מעריץ את כריסטופר נולן. יוצר מחונן, אמן קולנוע, אולי הטוב ביותר כיום.

האוסקר האחרון היה הרגע המיוחד של נולן. אחרי שקטף את כל הפרסים בקטגוריות המובילות (כולל הסרט הטוב ביותר, שחקן ראשי, תסריט, במאי, פסקול ועוד) לא נותר אלא להתמוגג על השליטה שלו באומנות הקולונוע.

יש שיגידו שהאוסקר היה צריך להגיע כבר ממזמן אבל אולי בעצם האוסקר הזה מסמל את ההערכה לכלל יצירותיו בדגש על היצירה האחרונה. 

הסרט אופנהיימר מצטיין בשלל תחומים שעל כולם מנצח נולן בצורה מהפנטת. זה מתחיל בשחזור התקופתי, ממשיך בצילום המיוחד (לצערי לא ראיתי את הסרט בIMAX) עם מעברים מעניינים בין שחור לבן לצבעוני. קאסט שחקנים מהטופ העולמי, תסריט מוקפד ששומר על מתח ועניין לאורך כל הסרט וכמובן החותמת האישית של נולן בחוסר הלינאריות והקפיצות אחורה וקדימה בזמנים.

הנרטיב הקולנועי של הסרט מתחלק למספר אספקטים:

1) נקודת מבטו של אופנהיימר וסקירה של חייו ואיך הגענו עד הלום.

2) סצנת הפיזיקה העולמית ומאבקי האינלקטואל בין אירופה למערב.

3) לואיס סטראוס והפוליטיקה מאחורי פרוייקט האטום האמריקאי.

4) יש גם קריצה לקבלת ההחלטות בארה"ב ולמאבקי השליטה העולמית, ארה"ב , רוסיה , הנאצים והיפנים שבסוף חוו את הפצצה. 

לכאורה, סרט היסטורי על דמות שרבים יקטלגו כשנוייה במחלוקת אבל נולן מצליח להכניס הרבה קסם ועניין לסרט ולמרות שהוא מאוד ארוך הצופה נהנה מכל רגע ורוצה לספוג עוד מידע ולהתקדם בעלילה ביחד עם נולן. כשהסרט נגמר הצופה עדיין משתהה ומוכן לקבל עוד. נולן וצוותו מצליחים לגרום לנו לעניין ולא להמאיס עלינו את החומר. 

לסיכום. נולן במיטבו. מאסטר קולנועי. לא לפספס.

מחכים כבר להכרזה על הפרוייקט הבא של נולן.