רשומות

"הקרב על אמריקה" - ביקורת סרט

תמונה
    הקרב על אמריקה מטריד.בועט.נקודה למחשבה עמוקה.  סרט שהוא בעצם מראה לכולנו מה יכול לקרות במצב של מלחמת אזרחים במעצמה הגדולה בעולם ואולי גם רמז למקומות אחרים כולל המדינה הקטנה שלנו במזרח התיכון . הסיפור במכוון לא מתעסק באיך הגענו למצב הזה ומי נגד מי בדיוק אלא בסיטואציה עצמה , במורכבות שלה ובתוצאותיה הרות הגורל. הסרט מגולל את סיפורם של חבורת עיתונאיי מלחמה שמסקרים את מלחמת האזרחים וכל זאת תוך מסע אל וושינגטון הבירה בכדי לנסות להגיע לראיון אחרון עם נשיא ארה"ב . הדמויות נבחרו בקפידה בניסיון לייצג את מגוון האזרחים בארה"ב. מהלבנים האמריקאיים הטיפוסיים ועד למהגרים שנטמעו עמוק בחברה האמריקאית . הסרט מורכב מהמון סצנות שלטעמי לא תמיד ממשיכות אחת את השנייה אלא בעצם כל אחת מהם מתארת סיטואציה מורכבת אחרת במצב החברה האמריקאית.בנוסף ככל שהמסע לוושינגטון נמשך כל דמות עוברת טרנספורמציה בעצמה וגם הקשרים בין הדמויות מתחזקות . מאוד יפה לראות את שילוב הצילום המיוחד בסרט כלומר במקביל לסרט עצמו ישנם מלא סצנות שמובעות בנוסף דרך עדשת מצלמת הסטילס של העיתונאים . אני מרגיש שיש רגעים שמאבדים...

אופנהיימר - ביקורת סרט

תמונה
  אופנהיימר יצירת מופת. נוגע בשלמות.  "You are the man who gave them the power to destroy themselves" זה לא סוד שאני מעריץ את כריסטופר נולן. יוצר מחונן, אמן קולנוע, אולי הטוב ביותר כיום. האוסקר האחרון היה הרגע המיוחד של נולן. אחרי שקטף את כל הפרסים בקטגוריות המובילות (כולל הסרט הטוב ביותר, שחקן ראשי, תסריט, במאי, פסקול ועוד) לא נותר אלא להתמוגג על השליטה שלו באומנות הקולונוע. יש שיגידו שהאוסקר היה צריך להגיע כבר ממזמן אבל אולי בעצם האוסקר הזה מסמל את ההערכה לכלל יצירותיו בדגש על היצירה האחרונה.  הסרט אופנהיימר מצטיין בשלל תחומים שעל כולם מנצח נולן בצורה מהפנטת. זה מתחיל בשחזור התקופתי, ממשיך בצילום המיוחד (לצערי לא ראיתי את הסרט בIMAX) עם מעברים מעניינים בין שחור לבן לצבעוני. קאסט שחקנים מהטופ העולמי, תסריט מוקפד ששומר על מתח ועניין לאורך כל הסרט וכמובן החותמת האישית של נולן בחוסר הלינאריות והקפיצות אחורה וקדימה בזמנים. הנרטיב הקולנועי של הסרט מתחלק למספר אספקטים: 1) נקודת מבטו של אופנהיימר וסקירה של חייו ואיך הגענו עד הלום. 2) סצנת הפיזיקה העולמית ומאבקי האינלקטואל בין א...

"ספוטלייט" , ביקורת

תמונה
*** וחצי כוכבים. ספוטלייט מביא למסך הגדול את הסיפור האמיתי מאחורי חשיפת שערוריית התעללויות בילדים על ידי הכנסייה הקתולית ואת ניסיון ההסתרה של אותם אירועים ע"י מנהיגי הכנסייה ובכירים נוספים בכל סוגי המגזרים. "בוסטון גלוב" עיתון מכובד ומפורסם פותח בתחקיר מעמיק בעקבות הגעתו של עורך חדש לעיתון מבחוץ (כמו שתמיד אומרים נדרש מישהו מבחוץ בכדי להביא שינויים ולקחת את הארגון קדימה , מי שעמוק בפנים לפעמים לא מודע לבעיות...). הסרט כבר קיבל מועמדות לגלובוס הזהב (ועוד מועמדויות לפרסים נוספים) וביחד עם אנסמבל שחקנים מרשים (מייקל קיטון,מארק רופלו,רייצ'ל אדאמס, לייב שרייבר ועוד ועוד) הוא בהחלט מסומן כאחד מהסרטים הבולטים של 2015. כמו תחקיר עיתונאי הסרט נע בצורה איטית ,מעמיקה ולוקח אותנו לתוך חיי העבודה העיתונאית ואיך בעצם בונים סיפור חזק שבאמת בא לשנות ולהשפיע. צוות ספוטלייט שממונה על התחקיר מבין מהר מאוד שהם קיבלו משימה קשה מאוד מכיוון שאף אחד (במיוחד לא בבוסטון באותה התקופה) היה מעוניין לתבוע את מוסד הכנסייה אבל בכל זאת ולמרות הבידוד שהתחקיר הזה יצר כלפיהם, הם ממשיכים...

גשר המרגלים - ביקורת

תמונה
**** וחצי כוכבים. האחים כהן כותבים תסריט לסרט שסטיבן שפילברג מביים והשחקן הראשי הוא טום הנקס- אי אפשר לטעות פה ואכן התוצאה מרשימה. מאסטר הקולנוע סטיבן שפילברג מוכיח שוב ושוב למה הוא נחשב לאחד מגדולי הבמאים בכל הזמנים. תסריט מוקפד ביחד עם משחק מצויין בהובלה של טום הנקס לוקחים אותנו אחורה לתקופת המלחמה הקרה ולעוד סיפור אנושי על אותה תקופה רגישה לשתי המעצמות (ארה"ב וברית המועצות). הסיפור המרכזי מתרכז בג'ים דונובן עורך דין אמריקאי (טום הנקס) שמוצא את עצמו מגן על מרגל רוסי במשפט מכור מראש.  ג'ים לוקח על עצמו משימה כמעט בלתי אפשרית בתקופה שבה מבחינת האמריקאיים כל רוסי שנתפס הוא מרגל והתוצאה צריכה להיות ברורה. הבחירה של ג'ים משפיעה על חייו האישיים ועל משפחתו, ממצב של חיים רגילים ונורמטיביים הם מוצאים את עצמם במרכזה של פרשיית ריגול שהממשל האמריקאי וסוכנות הביון האמריקאית מעורבים עד לדרגים הכי גבוהים. העלילה מסתבכת כאשר מטוס צילום אמריקאי מופל מעל ברית המועצות והטייס (גארי פאורס) נתפס בשבי הרוסי. מאותו הרגע האמריקאים מבינים שהם יכולים לבצע עסקת חילופי שבויים ולק...

"סטיב ג'ובס" - ביקורת

תמונה
*** וחצי כוכבים . הפעם האחרונה שארון סורקין כתב תסריט לפיצ ' ר קולנועי הייתה ב 2011 לסרט " מאניבול " ושנה לפני כן לסרט " הרשת החברתית ". שני הסרטים הביאו לו מועמדות לתסריט הטוב ביותר ועל ה " רשת החברתית " הוא גם זכה בפרס היוקרתי .   הפעם הוא חובר לדני בויל (במאי) וביחד הם מספרים את הסיפור של סטיב ג'ובס בצורה שונה מאוד מהסרט הקודם ("ג'ובס") שיצא בשנת 2013 בכיכובו של אשטון קוצ'ר, אם ב2013 בסרט "ג'ובס" העלילה הוצגה בצורה כרונולוגית וסקרה את התחלת הקריירה של סטיב ג'ובס ואת ציוני הדרך עד להקמת אפל והפיכתה לחברה מובילה, בסרט החדש סורקין ובויל בוחרים להתמקד בשלושה אירועים מרכזיים בחייו: השקת המקינטוש , נקסט (חברה חדשה שהקים לאחר שפוטר מאפל) ולבסוף השקת האיימק. במקביל לעלילה המרכזית שמתמקדת בג'ובס ישנה עלילה מקבילה שחושפת את היחסים המורכבים שהיו לו עם ביתו ליסה ואת השינויים שהקשר עבר כחלק מתחנות שונות בחייו של ג'ובס. סטיב ג'ובס מוצג בסרט כפרפקציוניסט , שחצן , לא אכפ...

"כוח משיכה" , ביקורת

תמונה
שקט.חלל.אין אוויר.ואקום. הסרט הזה זו הוא החוויה הכי קרובה שתהיה לכם לריחוף בחלל , אם אי פעם חשבתם להיות אסטרונאוטים כדאי שתחשבו שוב אחרי הצפייה בסרט. אלפונסו קוארון מביא לנו חוויה אינטנסיבית ולא פשוטה שמדמה לנו את החיים בחלל וכמו שהוא מציין בתחילת הסרט במשפט אחד. "החיים בחלל הם בלתי אפשריים". "כוח משיכה" לא קל לצפייה , זהו לא סרט קונבציונאלי. הוא מתרחש כולו בחלל , שתי שמויות מרכזיות בלבד , הרבה שקט (כמו בחלל) ומנגד פסקול מרשים שמגביר את המתח כשצריך. אתם בטח תוהים מה בעצם קורה בשעה וחצי של הסרט בכל זאת. פה באה לידי ביטוי עבודת הבימוי והויזואליות המדהימה שאלפונסו קוארון יצר לנו. הסרט מתחיל במי מנוחות בריחוף בחלל כחלק ממשימה שגרתית , צמד האסטרונואטים  (סנדרה בולוק וג'ורג קלוני) עוסקים בתיקון רכיב חיצוני בספינת החלל שלהם. הדיבור השגרתי ברשת הקשר ונושאי השיחה באים כקונטרה לסיטואציה שבה הם נמצאים , כלומר למרות מורכבות המשימה והגובה שבו הם נמצאים מבחינתם זוהי בעצם משימה שגרתית שהם אומנו אליה ובצעו אותה פעמים רבות לפני. דר' ריאן סטון (סנדרה בולוק) היא מדעני...

"איש הפלדה" , ביקורת

תמונה
כשכריס נולן מעורב בפרוייקט קולנועי לכולנו יש ציפייה והרף הוא גבוה מלחתחילה. אחרי ההצלחה המסחררת של טרילוגיית באטמן , ביקשו האולפנים הגדולים לשחזר את אותה ההצלחה והפעם בלחדש את הסיפור של סופרמן. כריס נולן בחר להפיק ולכתוב את הסיפור ביחד עם שותפו דיויד גויר , לתפקיד הבמאי זאק סניידר נבחר. סניידר הוא במאי של ויזואל אפקט והוא באמת ניסה להפגין את כישוריו בסרט הזה אבל בכל זאת משהו התפספס ואם המודל לסרט הזה היה צריך להיות "באטמן מתחיל" אזי שהמרחק בין שניהם הוא גדול מאוד. הסרט מתחיל בסערה ואני הרגשתי שנכנסתי לסרט נוסף בסדרת "רובוטריקים" או "מסע בין כוכבים", כשחושבים על זה לעומק מצד אחד פרולוג שכזה כן אופייני לכריס נולן , כלומר בד"כ בדקות הראשונות הוא חושף בפנינו את דמות הרשע בסרט אבל בד"כ הביצוע היה טוב יותר כלומר דמות הרשע הייתה מועצמת יותר והחשיפה שלה הייתה מעניינת יותר. ברמה האישית  אותי דווקא ריתקו סצנות הפלאשבק והילדות של קלארק בעולם שלנו. ככלל אהבתי את הכיוון שנולן וגויר ניסו ללכת אליו. קלארק הוא לא משלנו כלומר הוא נולד בכוכב אחר אבל בלית ב...